בדיקת חריגות בניה היא תהליך מקצועי שבמסגרתו נבדקת התאמת המבנה הקיים להיתר הבניה שניתן לו ולתוכניות המאושרות. מטרת הבדיקה היא לאתר ולתעד אי-התאמות בין המצב בפועל לבין האישורים החוקיים, כדי למנוע הפתעות לא נעימות בעת מכירת הנכס או שימוש בו. בדיקה זו מהווה חלק חיוני בתהליך רכישת נכס בישראל ומבוצעת בדרך כלל על ידי מהנדס או אדריכל מוסמך.
שלבי בדיקת חריגות בניה
תהליך בדיקת חריגות בניה כולל מספר שלבים מרכזיים: איתור היתר הבניה המקורי בארכיב הוועדה המקומית, השוואת תוכניות מאושרות למצב הקיים בשטח, בדיקת שינויים במחיצות פנימיות, תוספות בניה, סגירת מרפסות, שינויים בחזיתות המבנה, והכנת דוח מסכם המפרט את הממצאים והמשמעויות המשפטיות והכלכליות שלהם.
| תחום | פירוט עיקרי | מידע נוסף |
|---|---|---|
| סוגי חריגות נפוצות | סגירת מרפסות, פריצת קירות, תוספת חדרים | חריגות אלו עלולות להוביל לקנסות ודרישה להריסה |
| השלכות משפטיות | קנסות, צווי הריסה, עיכוב בהעברת זכויות | חריגות בניה מהוות עבירה על חוק התכנון והבניה |
| הסדרת חריגות | הגשת בקשה להיתר בדיעבד, תשלום היטל השבחה | לא כל חריגה ניתנת להכשרה בדיעבד |
שאלות ותשובות נפוצות
מתי מומלץ לבצע בדיקת חריגות בניה?
מומלץ לבצע בדיקת חריגות בניה לפני רכישת נכס, לפני מכירתו, לפני ביצוע שיפוץ משמעותי, או כאשר מתקבלת דרישה מהרשויות.
מי מוסמך לבצע בדיקת חריגות בניה?
הבדיקה מבוצעת בדרך כלל על ידי מהנדס או אדריכל בעל רישיון, המכיר את חוקי התכנון והבניה ויכול לזהות אי-התאמות בין המצב בפועל לתוכניות המאושרות.
האם ניתן למכור דירה עם חריגות בניה?
ניתן למכור דירה עם חריגות בניה, אך קיימת חובת גילוי נאות לקונה. אי-גילוי חריגות בניה עלול להוות עילה לביטול העסקה או לתביעה משפטית בעתיד.
